פורטוגל כבר לא מתחרה על עלות - היא מתחרה על אמון

לראות את פורטוגל תופסת את המקום השישי בעולם ואת שלושת המובילים האירופיים מבין 54 מדינות זה לא רק חדשות טובות עבור המגזר התעשייתי. זהו סימן נוסף לכך שהמדינה מתחילה להיות מוכרת בגורמים הרבה יותר רלוונטיים ממחיר הייצור הפשוט. בעולם המסומן בחוסר וודאות גיאופוליטית, מתחים מסחריים ושרשראות אספקה פגיעות יותר, חברות מחפשות יציבות, יכולת חיזוי והיענות. וזה בדיוק המקום שבו פורטוגל מתחילה להתבלט.

לדעתי, יש לראות בתוצאה זו תוצאה של מגמה שאני עוקב אחריה כבר כמה שנים. ההשקעה הבינלאומית שמגיעה לפורטוגל כבר לא מחפשת רק להפחית עלויות. היא מחפשת כישרון מוסמך, אנרגיה תחרותית, תשתיות מודרניות, חיבור לשווקים אירופיים וסביבה עסקית המסוגלת לתמוך בפרויקטים ארוכי טווח.

מעניין לציין שרבים מהמגזרים המעוררים את העניין הגדול ביותר כיום הם בדיוק אלה עליהם כתבנו: אנרגיה, מרכזי נתונים, טלקומוניקציה, התעשייה הטכנולוגית, לוגיסטיקה, בינה מלאכותית ורשתות תעשייתיות חדשות. כל זה קשור ישירות לתופעת ה-nearshoring והצורך של חברות לקרב את הייצור לשווקים שבהם הן

אבל עמדה בולטת זו מביאה גם אחריות. להיות בין היעדים הטובים בעולם פירושו שהתחרות תגבר. זה לא מספיק כדי למשוך השקעות. יש צורך להבטיח קרקע תעשייתית זמינה, תהליכי היתר מהירים יותר, תשתית אנרגיה חזקה, הכשרת כישרונות ויכולת להגיב למהירות שבה חברות אלה מקבלות החלטות

מה שאני מחשיב לחיובי ביותר במחקר זה הוא השינוי בתפיסה לגבי פורטוגל. במשך עשרות שנים ניסינו לשכנע את העולם שאנחנו מקום טוב להשקיע בו. כיום, המחקרים הבינלאומיים עצמם הם שמציבים את המדינה בין השווקים האטרקטיביים ביותר לקבלת יכולת תעשייתית חדשה.

אולי זה צריך לגרום לנו להסתכל על פורטוגל אחרת. המדינה כבר לא מתחרה רק על בסיס עלות הייצור. היא מתחילה להתחרות על האמון שהיא מעבירה למשקיעים. ובהקשר בינלאומי לא בטוח יותר ויותר, זה עשוי להיות היתרון התחרותי החשוב מכולם.