המושב, שסומן גם בהצעות הנוער הסוציאל-דמוקרטי, הדגיש את חשיבות החינוך הפוליטי והציג אמצעים לעידוד דיור בר השגה, מלווה בקווי אשראי בשיתוף עם בנק ההשקעות האירופי ותוכניות להכפיל את בניית הבתים בשנים הקרובות.

ההצלחות של מדיניות המס האחרונה אושרו גם הן, כאשר הפחתת מס הכנסה אישי ומס הכנסה של חברות צוין ככלי אמון למשפחות וחברות, בעוד העלייה בדירוג פורטוגל הוצגה כהוכחה לאמינות בינלאומית. בין ההכרזות הייתה ברורה כוונת הממשלה להציג את עצמה כרפורמיסטית, קשובה לקשיי הצעירים ומחויבת להבטיח ש"איש לא יישאר מאחור".

אבל דווקא כאן טמון האתגר הגדול ביותר. פורטוגל כבר לא יכולה לחיות רק על נאומים או החלטות שאושרו על ידי מועצת השרים. הרפורמה במדינה ובמינהל הציבורי צריכה לצאת מהקרקע ולהגיע לחייהם האמיתיים של אזרחים וחברות.

המדינה הפורטוגזית ממשיכה לתפקד כמבוך של חוקים חופפים, דעות מעגליות ומועדים אינסופיים. בנוסף ל"ויטמין B ", ביטוי פופולרי לטובות הנאה הקטנות שעדיין משמנים תהליכים מנהליים, יש צורך ליצור מכונה ציבורית שקופה, צפויה ויעילה. לא ניתן להחזיק את הכלכלה הלאומית כבת ערובה לרישיונות שלוקחים חודשים, וגם לא לשכפל תהליכים שמאבדים השקעה וכישרון

.

הקווים שהוכרזו על ידי הממשלה, עדכון קוד הנוהל המינהלי, פישוט הרישוי התעשייתי והעירוני, ארגון מחדש של השירותים, הולכים בכיוון הנכון. אבל הביצוע יהיה המבחן האמיתי: יותר מקבוצות עבודה, יש צורך בשינוי פרגמטי, עם תוצאות מדידות.

בהקשר בינלאומי המסומן בשינויים מהירים ברשתות הכלכליות וחוסר ודאות גיאופוליטית, היכולת למשוך השקעות תלויה בגורמים פשוטים: יציבות, מהירות ובהירות רגולטורית. כל שבוע שאבד בתהליך מנהלי הוא הזדמנות מבוזבזת למדינה.

יש לראות אפוא את הרפורמה במינהל הציבורי כבחירה אסטרטגית, ולא רק כפעילות גופנית בארגון מחדש פנימי. מדובר בתחרותיות, ריבונות כלכלית ואפילו השפעה בינלאומית. פורטוגל זקוקה למדינה המסוגלת לתמוך באלה שמתחייבים, משקיעים ויוצרים מקומות עבודה ולא מכונה שניזונה מעצמה.

כפיים לכוונות זה חשוב, אבל זה כבר לא מספיק. הרגע דורש אומץ והוצאה להורג. הפשטות אינה רק הבטחה בחירות: זו דחיפות לאומית.