תחת הכותרת "חוויות משפחתיות במהלך משבר יוקר המחיה - נקודות מבט של ילדים על ההשפעות על הרווחה", המחקר בנוי סביב האתגרים הכלכליים שחוו מאז 2020, המסומנים בעלויות אנרגיה ומזון מוגברות ולחצים אינפלציוניים, שהוחמרו על ידי הפלישה לאוקראינה.

במדגם של 236 ילדים, עם גיל ממוצע של כ -15 שנים, מעשרה בתי ספר בחמש עיריות במחוז קוימברה, 83% שמעו על המשבר, על פי רכז המחקר, מנואל מנז.

"זה סותר את הטענות שילדים מנוכרים ובעלי אוריינות פיננסית וכלכלית ירודה. מה שהמחקר שלנו הוכיח בבירור הוא שיש להם רמה גבוהה של מודעות ואוריינות כלכלית", אמר.

מרבית הילדים שהשתתפו במחקר, שקידם EAPN-פורטוגל (הרשת האירופית נגד עוני), הם פורטוגזים, אך ישנם גם ילדים של לאומים אחרים, כמו ברזילאים וצרפתים.

לדברי המתאם, הקבוצה "מיוחסת יחסית מבחינת הון חינוכי, הון חברתי ונכסים", אך מאפיינים אלה "אינם מונעים זיהוי של כמה סימני פגיעות הנמשכים במגזרים ספציפיים".

מנואל מנזס ציין כי "רובם אינם מדווחים על הוצאות מופחתות", אך ישנם כמה אינדיקטורים: 10.3% מדווחים על קשיים בתשלום עבור חשמל ו -20.8% מדווחים על עיכובים בתשלומי שכר דירה או משכנתא.

"ייצוג נמוך זה של השפעות מהותיות אינו יכול להוביל אותנו למסקנה שההשפעות לא היו משמעותיות. זה יכול להתפרש גם כחוסן של משפחות", אמר.

"חרדת דורות"

המדגם מסמן גם "חרדת דורות", כאשר לילדים יש "דאגה משמעותית" לגבי עתידם. "יותר מ -50% מילדינו הראו חרדה זו, חששות בנושאים כלכליים ופיננסיים ופחדים ממחלות ומוות", הסביר הרכז, שעבורו תמיכה פסיכו-סוציאלית היא נושא שיש לקחת בחשבון

.

המחקר מצביע על כך שילדים "שואפים ליציבות פיננסית", אך 18% העדיפו את בריאותם ושל משפחתם. בקרב הילדים 13% מודאגים מבעיות גלובליות, שלדברי הפרופסור מראה "בגרות רגשית ואזרחית".

עבור מנואל מנז, המחקר משאיר את המסר כי האזנה לילדים "היא ציווי אתי" ו"כלי חיוני המעשיר את ההבנה של תופעות חברתיות שונות".

"הדרך בה הם תופסים את רווחתם ושל משפחותיהם היא ברומטר לבריאות וללכידות של החברות שלנו. איננו יכולים להמעיט בעובדה זו".