היקף הניצחון, שאושר על ידי תחזיות מכלי תקשורת גדולים בארה"ב, עלה על ציפיות המפלגה הדמוקרטית, שכן היא השיבה את השליטה בסנאט ובבית הנבחרים, שנשלטו בעבר על ידי הרפובליקנים.
התוצאות מייצגות שינוי עמוק באיזון הפוליטי בוושינגטון ויאלצו את טראמפ להתמודד עם קונגרס הנשלט על ידי האופוזיציה במהלך השנתיים האחרונות של כהונתו לנשיאות.
על פי נתונים ראשוניים שפורסמו בן לילה, הדמוקרטים הבטיחו לפחות 54 מושבים בסנאט ו -225 מושבים בבית הנבחרים, ועלו על הרוב הנדרש בשני החדרים, אם כי מספר מירוצים נותרו ללא מנצח מוכרז.
הפתעה בליל הבחירות
הניצחון בסנאט היה ההפתעה הגדולה ביותר בליל הבחירות, לאחר שהדמוקרטים קיבלו לפחות שבעה מושבים מהרפובליקנים, כולל במדינות שמרניות מסורתיות כמו טקסס, קנזס, דרום קרוליינה, אוהיו ואיווה.
בטקסס ניצח הדמוקרט ג'יימס טלאריקו הרפובליקני הנתמך על ידי טראמפ קן פקסטון, והפך למועמד הראשון ממפלגתו שזכה במושב בסנאט במדינה מאז 1988.
ניצחון היסטורי נוסף הגיע בקנזס, שם ניצח אדם המילטון את הסנאטור הרפובליקני רוג'ר מרשל, והבטיח את הניצחון הראשון בבחירות הסנאט הדמוקרטי במדינה מאז 1932.
בדרום קרוליינה ניצחה אנני אנדרוז את הדרלין גרהם הרפובליקנית, והבטיחה ניצחון שהדמוקרטים לא השיגו מאז המאה הקודמת, ואילו באוהיו הסנאטור לשעבר שרוד בראון השיג מושב בחדר העליון בכך שהביס את ג'ון הוסטד.
בצפון קרוליינה ניצח המושל לשעבר רוי קופר את מייקל ווטלי, שנתמך על ידי הנשיא, ואילו באיווה הדמוקרט ג'וש טורק ניצח את אשלי הינסון.
במיין, סוזן קולינס, אחת הסנאטורים הרפובליקנים הידועים וחברת הקונגרס מאז 1997, הודתה בתבוסה לדמוקרט טרוי ג'קסון, אם כי הספירה טרם הושלמה.
בחירות במדינות מפתח
הדמוקרטים הצליחו גם לשמור על מושבים חשובים, כולל בג'ורג'יה, שם נבחר מחדש ג'ון אוסוף, אחת התקוות המובילות של המפלגה לעתיד, ובניו המפשייר, שם זכה כריס פאפס בתחרות על המושב שהשאיר פנוי על ידי הסנאטור ז'אן שאהין.
במישיגן טען עבדול אל-סייד לניצחון על מייק רוג'רס הרפובליקני, והפך, על פי תחזיות שפורסמו לאחר מכן, למוסלמי הראשון שנבחר לסנאט האמריקאי.
אל-סייד, שהתמודד עם התקפות הנוגעות לדתו במהלך הקמפיין, הדגיש את הקשיים הכלכליים העומדים בפני משפחות אמריקאיות בנאום הניצחון שלו והגן על הגישה לבריאות ולזכויות עובדים.
למרות הרוב הדמוקרטי הצפוי בסנאט, המירוצים באלסקה ובמיסיסיפי נותרו מתלבטים ויכולים להגדיל עוד יותר את היקף הניצחון של האופוזיציה.
באלסקה, הדמוקרטית מרי פלטולה מתמודדת על המושב שהחזיק הרפובליקני דן סאליבן בבחירות הדוקות במיוחד. תוצאות מוקדמות נתנו בתחילה למועמד הדמוקרטי את היתרון, אך הספירה צפויה להימשך בשל כללי הבחירות במדינה, הכוללים הצבעה בבחירה מדורגת.
במיסיסיפי, מדינה הנוחה בדרך כלל לרפובליקנים, הסנאטורית סינדי הייד-סמית עומדת בפני תחרות צמודה באופן בלתי צפוי עם הדמוקרט סקוט קולום, עם הבדלים קטנים בלבד בין המועמדים בתוצאות ראשוניות.
בבית הנבחרים זכו הדמוקרטים ביותר משני תריסר מחוזות שהיו בעבר בידי הרפובליקנים, כולל כמה שבהם זכה טראמפ בבחירות לנשיאות 2024 בהפרש העולה על 10 נקודות אחוז, על פי סוכנות הידיעות AP.
הרוב החדש יאפשר לדמוקרטים לשלוט בוועדות הקונגרס, לחקור את הממשל הנשיאותי ולחסום יוזמות חקיקה רפובליקניות, בעוד השליטה בסנאט תעניק להם את היכולת לעצור את מועמדויות לנשיאות.
מנהיג הסנאט הדמוקרטי צ'אק שומר בירך על מה שתיאר כניצחון יוצא דופן והבטיח שינוי בסדרי העדיפויות הפוליטיים בוושינגטון.
"כנגד כל הציפיות, אנחנו הדמוקרטים זכינו בסנאט", אמר שומר והוסיף כי "הקלה בדרך" למשפחות אמריקאיות.
הסנאטור מניו יורק אמר כי התוצאות מייצגות שינוי דורי במפה הפוליטית של הסנאט והזהיר כי הדמוקרטים יצטרכו כעת לעמוד בציפיות הבוחרים
תגובת טראמפ
דונלד טראמפ בירך את הדמוקרטים אך ביקש להתרחק מהתבוסה הרפובליקנית, וייחס חלק מהאחריות למלחמה באיראן ולביצועי מועמדי מפלגתו.
"אני חושב שחלק מזה היה איראן", אמר בראיון לפוקס ניוז, תוך שהוא הגן על חשיבות ההחלטות שקיבל בנוגע לסכסוך.
הנשיא גם הודה כי הבוחרים אינם מוכנים לשאת בהשלכות המיידיות של עליית מחירי הדלק שנגרמו על ידי המלחמה.
טראמפ אמר שהדמוקרטים "עשו עבודה טובה" אך דחה את הרעיון שהתוצאות מייצגות גינוי אישי לנשיאותו.
"לא הייתי בפתק ההצבעה, ואם הייתי, היינו מנצחים במפולת", כתב בפלטפורמת Truth Social.
ראש המדינה אמר כי הוא מוכן לעבוד עם הדמוקרטים, אם כי הזהיר כי ישתמש בוטו הנשיאותי שלו כדי למנוע את העברת החקיקה שלדעתו אינה מקובלת.
הניצחון הדמוקרטי התרחב גם לבחירות למושל המדינה, עם תוצאות משמעותיות במיוחד בטקסס, שם ניצחה ג'ינה הינוג'וסה את הרפובליקני גרג אבוט, ובג'ורג'יה, שם הפכה קיישה לאנס בוטומס לאישה השחורה הראשונה שנבחרה למושל מדינה אמריקאית.
חוסר שביעות רצון מיוקר המחיה, המלחמה באיראן וחששות מפני שחיתות ממשלתית היו בין הגורמים העיקריים שהוזכרו כתורמים לתוצאות הבחירות.








Follow us on social media