פורטוגלים ישנו גרוע יותר במהלך מגיפה

"בהקשרים של משבר ממושך, כמו המגיפה או המלחמה באוקראינה, השינה הופכת לתחום רגיש לביטוי סבל פסיכולוגי קולקטיבי, וחושפת תפקודים לקויים שלעתים קרובות קודמים לסימנים קליניים אחרים", הדגיש הנריקה טסטה ויסנטה, חוקר במכון סופר יור מיגל טורגה ומחבר המחקר.

נתוני המחקר "דפוסי שינה וחלומות הקשורים למשבר במהלך מגיפת COVID-19 ומלחמת רוסיה-אוקראינה", שהושלם בשנת 2024 ופורסם במרץ השנה, מצביעים על עלייה משמעותית בהפרעות שינה, זיכרון גדול יותר מהן וגם התעצמות סיוטים במהלך המגיפה.

בשיחה עם לוסה, פרופסור במכון סופריור מיגל טורגה ומחברת המחקר, ג'ואנה פרונסה בקר, גילתה כי פחד, חרדה ואשמה הם בין הרגשות המזוהים ביותר במדגם של 1,700 משתתפים.

"החרדה הייתה גדולה יותר במהלך המגיפה, מכיוון שהיה זה משבר שהשפיע ישירות על הפורטוגלים, בעוד שהמלחמה הייתה חוויה שילופית, שאנשים עקבו אחריה בתקשורת והייתה לה השפעה רבה יותר על הכספים שלהם, מה שגרם לחוסר ביטחון ולחץ מסוים", הסבירה.

לדברי ג'ואנה פרונסה בקר, חלומות אינם רק השתקפות של פחד, חרדה ואשמה.

"הם גם חושפים את האסטרטגיות הלא מודעות של עיבוד רגשי לנוכח סבל קולקטיבי", הוסיף.

עבור הנריקה טסטה ויסנטה, התוצאות מדגישות את החשיבות של הבנת השינה, לא רק כפונקציה פיזיולוגית חיונית, אלא גם כמראה של המתחים החברתיים והרגשיים העוברים בחברה.

"חברות מודרניות נוטות להמעיט בהשפעתן של חוויות רחבות היקף על המקצבים האינטימיים והסובייקטיביים ביותר של אנשים. עם זאת, דווקא בשטחים הסובייקטיביים האלה - כמו שינה וחלומות - אנו מוצאים 'רמזים' לגבי מצבם הרגשי של אנשים ועל האופן שבו הם מעבדים, במודע או שלא במודע, את חוויותיהם", אמר

בהקשר למלחמה, המחקר מראה כי הפורטוגלים חשפו רמות גבוהות יותר של עצב, כעס ותחושות פיזיות של אי נוחות, כמו כאב, קור או שיתוק.

"יש לקרוא אינדיקטורים אלה כסימנים להשפעה רגשית עמוקה, אפילו בקרב אוכלוסיות שאינן מעורבות ישירות בסכסוכים. על ידי זיהוי ביטויים אלה נוכל להבין טוב יותר כיצד אנשים מושפעים והיכן דחוף להתערב מנקודת מבט של בריאות הנפש ", אמרה ג'ואנה פרונסה בקר.

המחקר בדק את משך השינה, הזמן שלוקח לכל אדם להירדם (חביון שינה), התעוררות בלילה, ישנוניות בשעות היום וגם את איכות השינה הכוללת, כמו גם את תדירות זכירת החלום והסיוט.

לדברי הפרופסור, ניתוח זה הגיע למסקנה כי הממדים הרגשיים והחושיים של חלומות מציעים נקודת מבט חלופית על העיבוד התת-מודע או הלא מודע של אירועי עולם אלה.

"ההשפעה הפסיכולוגית והפסיכו-סוציאלית של משברים קולקטיביים גדולה בהרבה ממה שאנחנו מדמיינים. הפורטוגלים סבלו, ועדיין סובלים, גם אם באופן לא מודע, וזה בא לידי ביטוי בדפוסי השינה ובחוויות החלומות שהם מתארים", טען, והזהיר מפני "הצורך במדיניות ציבורית משולבת יותר" הרואה בשינה ובריאות הנפש כ"ממדים תלויים זה בזה בתגובה למשברים חברתיים, בריאותיים או גיאופוליטיים עתידיים".

פעולות כמו קידוד היגיינת שינה טובה, יצירת מרחבים להאזנה רגשית וחיזוק תמיכה פסיכולוגית הן דוגמאות שניתנו על ידי חוקרים ואשר "צריכות להיות סדרי עדיפויות אסטרטגיים בתקופות של חוסר יציבות".