בארוחת צהריים בליסבון שאורגן על ידי המועדון הבינלאומי של פורטוגל (ICPT) הוא חשף את סיפורו המדהים ולעתים קרובות המפתיע ונתן הצצה למוחו של אדם שיצר בעצמו את Grupo Bel והפך אותה לאימפריה עם עשרות חברות במגזרים רבים המעסיקים 3,500.
כשהיה בן 18, ליזם הפורטוגלי ומייסד גרופו בל, מרקו גליניה, הייתה שאיפה להיות הכי טוב שהוא יכול להיות וחשב שהוא יקדיש את עצמו לאופני אליפות, ליתר דיוק All Terrain Biking (ATB) כי זה מה שהוא רצה באותה תקופה והוא רצה להיות הטוב ביותר.
היזם הסדרתי הכפייתי תהה: "איך אני יכול להשיג את זה? â. הוא למד את אלופי העולם בספורט ואת הרגליהם, וגילה שבין אם ספורטאי או יזם אפשר לראות הרבה ממסלולי הקריירה שלהם ומה הם עשו כדי להגיע לפסגה.
לאחר 12 חודשים החל להתאמן כרוכב אופניים בתחרות הוא פגש ושוחח עם רוכב האופניים האלוף ג'א'רומה צ'יאוטי* (* רוכב אופניים צרפתי בדימוס שזכה לבולטות באופני הרים, והבטיח את תואר העולם ב -1996) באלגרבה ו"משהו פתח את עיניי".
"כשהלכתי לדבר איתו הרגשתי ריקנות עצומה וחשבתי איך זה אפשרי שהבחור הזה הוא אלוף העולם. נזכרתי בביטוי אנגלי "מוח לא מוח", ביטוי חשוב ביותר
.כשהוא נזכר בהיותו עם חברי גיבורי ATB בבחירה הלאומית ושוחח איתם ורצה להיות אלוף העולם ב- ATB - היו המשחקים האולימפיים באטלנטה בשנת 1996 - הוא חשב: "זה מה שאני רוצה - להיות אלוף העולם".
עמיתי מהמבחר אמרו "תראה, מרקו, אין לנו סיכוי של חתול שמן בגיהינום! אבל בסופו של דבר הגענו לגמר. לכן, לעולם אל תרשה לעצמך, בין אם בספורט או בעסקים, להיות מזוהם על ידי מתנגדים שליליים.
תחושת אחריות
למרות זאת, מרקו החליט בגיל 18 לוותר על הספורט. "זו הייתה שנה קשה. איבדתי את אבי ונאלצתי לשלם על הלימודים בעצמי. זו הייתה שנה קשה מאוד עבור פורטוגל שהייתה בעיצומה של משבר בנקאי ומיתון כאשר אנשים חשבו "העולם עומד להסתיים". הוא התחיל בתחום המחשוב והצליח להשיג כמה לקוחות.
ומשברים כאלה, לדבריו, חוזרים על עצמם לאורך כל החיים, כמו קוביד -19, אך בהיותו פורטוגזי ומבין את עברה של פורטוגל (יש לו קרוול כסף ענק במשרדו בהתייחסות להערצתו מהגילויים), הוא חש תחושת שאפתנות ואחריות.
"אנחנו לא צריכים תמיד לדבר על העבר שלנו, אבל כעם, יש לנו אחריות עצומה בעולם. אנחנו לא סתם עם והדרכון הפורטוגלי בשבילי הוא אחד החשובים בעולם
."יש לי תחושה עצומה של הכרת תודה לחברה מסיבות רבות, אבל להיות פורטוגזי זה יתרון עצום", הוא משקף.
לעולם אל תקשיב למתנגדים
בניית קבוצה כמו גרופו בל הייתה, לדבריו, "כל כך קשה, אבל כל כך קשה, אבל זה היה אפשרי". זה היה אפשרי רק דרך אחת: על ידי "לעולם לא לתת לקולות השליליים והפסימיים האלה להניא אותי".
"כיום, אנחנו עושים דברים ייחודיים כי זה הדם שקיבלנו בעורקים שלנו", אמר בהתייחסו להצלחה של גרופו בל במגזרים שונים, ובכל זאת הוא מאמין שגרופו בל נמצאת בשלבים הראשונים עם דרך ארוכה למרות שיש לה 89 חברות ו -3,500 עובדים.
מרקו מאמין שהקמת חברה אחת או עשרות חברות דורשת אותה כמות עבודה. זה רעיון ששמעתי מחברה שנולדו לה חמישה ילדים וניהלה את המחלקה החברתית של מועצת רובע. היא נהגה לומר כששאלתי אותה "איך אתה עושה את הכל? שזו הייתה שאלה של משמעת, ארגון, תשוקה, מסירות ולמידה כיצד לקחת אחריות אך להאציל במידת הצורך.
מחבר: פרננדו בנטו;

"אני חושב שהיום, בין אם בפוליטיקה ובין אם בעסקים, יש חובה כי מדינה זו יכולה להיות מוקד לשלום, וזה חשוב מאוד ליזמים שלנו מכיוון שפורטוגל כיום יכולה לקיים יחסים עם מדינות שונות בעולם, ללא סכסוכים או בעיות. אבל חשוב לדעת את הדם בעורקים שלנו, מי אנחנו ומאיפה באנו, ולעולם לא להתבייש בעברנו", הוא מהרהר
.גיחות לתקשורת
מרקו גליניה התחיל ברוח זו בכך שהחליט לקנות את חברת המדיה גלובל מדיה "לשיר" כדי לעשות משהו כדי לעזור למדינה.
הגיחה הראשונה שלו לתקשורת הגיעה עם רכישת היומון העסקי Jornal Econã³mic o (מאז נמכר). העיתון היה למעשה פושט רגל באותה תקופה. לאחר מכן הוא התחיל להסתכל על קבוצת התקשורת והטלוויזיה הפורטוגזית מדיה קפי טל, אך בסופו של דבר זה יגיע לידי יזם פורטוגזי גדול אחר מפורסם לא פחות, MÃ ¡rio פריירה.
והוא מגן גדול של העיתונות והעיתונאים וחושב שהם צריכים להיות עצמאיים לחלוטין בכל הנוגע לעבודתם, מעבר להשתייכות הפוליטית ולהתערבות שקבוצות תקשורת מסוימות סובלות מהן.
התקשורת הגלובלית הייתה ההקרבה הגדולה ביותר שעשיתי עד כה, מלאה בסערות, ולכן ברוח הנווטים השתלטנו על אותה "נושאת מטוסים" שהיא דיריו דה נוטסיאס שהייתה בקושי ובנינו אותה מחדש.
"אני מאמין בכוחה של התקשורת, ותמיד נלחמנו על עצמאותה. הם אומרים שהתקשורת היא האחוזה הרביעית בדמוקרטיה. אני חושב שזו האחוזה הראשונה, ועלינו שיהיו לנו עיתונאים טובים ועיתונאות עצמאית, ופורטוגל טובה מאוד מבחינה זו. זו המהות שלנו, זה מה שאני עושה בחברות שלי, וזה מאבק מתמיד לצמוח כל צעד, למרות הקרבות שהם חלק מזה", הוא מאשר.
"מה שאני רוצה לשתף אתכם, בין אם מנכ"לים, מנהלי בנקים, שכבות או חברי פרלמנט, הוא שצריך להיות לכם כבוד. דבר נוסף הוא שיש כאלה שחושבים שלגרופו בל יש נכסים של כ-500 מיליון דולר, חוב של כמה מיליונים, אבל יש לנו נכסים של 400 מיליון, אנחנו קבוצה יציבה למדי עם מכירות של 700 מיליון. אני מרגיש תחושת אחריות וזה לא קשור לכסף בבנק, כי מה שאנחנו עושים משפיע על החברה כי אם אוכל לשפר את פורטוגל ב -00,1% משימת חיי טובה יותר ואני רוצה להביא כבוד לעיתונאות", הדגיש.
חובב אופניים עם שאפתנות
מלבד פעילותו העסקית, מרקו גלינה הוא עדיין מתרגל נלהב באופני שטח וזכה בתואר האלוף הלאומי של ATB בשנת 1995.
יליד 1977, כשביעי מתוך שמונה ילדים, היזם מריו מאיאור, שמודה שהיה "ביישן מאוד" בילדותו, התלהב לאופניים מגיל צעיר.
"תמיד הייתי צעיר עם תיאבון לנצח אבל בסופו של דבר זה גרם לי לקבל כמה מחבואים טובים בבית מכיוון שהיו לי שש טרדות ואחיות שהפכו את הדברים לסבכים", אמר והוסיף "כשאנחנו קצת מחוץ לתבנית קשה להפסיד".
מרקו גלינה אמר שהוא גם שבר את התבנית בבית הספר ובאוניברסיטה. "היום אנחנו קוראים לילדים כאלה היפראקטיביים אבל העצה שלי להורים כאבא וסבא היא לשמור על שלווה ולהיות סבלניים עם הילדים והנכדים שלך כי זה יכול להיות סימן לאינטליגנציה ודחף", הוא משקף.
לעתים קרובות אנו רוצים לקצץ את כנפיהם ולשלוט בהם, אבל זה יכול למעשה להסיט אותם מקריירה מבטיחה, ומערכת החינוך שלנו, לדעתי, לא מכינה אותם להצלחה, אלא יותר לכישלון כי קל יותר ליצור אנשים חצוצים.
חתירה לפסגה קשה יותר. הרבה יותר קל להיות ממוצע או טוב אבל מצוין נמצא רק בהישג ידם של חלקם. זו עבודה שדורשת מאמץ ומסירות מתמשכים, והיום אני מכיר ביזמים ומנכ"לים שיש לי הערצה רבה ותחושת הכרת תודה עבור
ם.