על פי מקור מהסוכנות לאינטגרציה, הגירה ומקלט (AIMA), 38 המהגרים הגישו בקשות להגנה בינלאומית, והרשויות ראו 34 מהבקשות, שהוגשו על ידי מבוגרים וקטינים בליווי הוריהם, בלתי מבוססות.

ארבע בקשות של קטינים ללא ליווי נותרו לבדיקות, ו- AIMA כבר ביקשה מהפרקליטות למנות נציג משפטי.

המועמדים כבר קיבלו הודעה על ההחלטות, והמועד האחרון להגשת ערעור מתנהל כעת (עשרה ימים).

ב- 9 באוגוסט הורה השופט התורן בבית המשפט של סילבס על הוצאתם בכפייה והעברתם של המהגרים למרכזי לינה זמניים (פורטו ופארו). מגבלת הזמן החוקית להסרה בכפייה, אם המהגרים לא הביעו כוונה לחזור מרצון, היא 60 יום.

עד כה, "אף אחד [מהמהגרים] לא הביע רצון לחזור לארץ מוצאם", הסביר מקור ב- PSP. במקרה של חזרה מרצון, מגבלת הזמן יכולה להיות עד 20 יום.

על פי ה- PSP, "רק ארבעה מתוך 38 האזרחים הציגו או הציגו לאחר מכן מסמכי זיהוי."

הקבוצה של 38 אנשים - המונה 25 גברים, שש נשים ושבעה קטינים - הגיעה לחוף בוקה דו ריו, בקהילה בורגאו, בעיריית וילה דו ביספו, בסירת עץ בשעה 8:05 בערב ב -8 באוגוסט.

עד שהועברו למרכזי לינה זמניים ומתקנים דומים, שוכנו המהגרים, שחלקם אושפזו, באולם ספורט בסאגרס שסופק על ידי שירות ההגנה האז רחית של מועצת העיר וילה דו ביספו.

על פי מידע שנמסר באותה עת על ידי ה- PSP, 14 אנשים הוצבו אז במרכז הלינה הזמני של פורטו (יחידת הדיור של סנטו אנטוניו), 15 במרכז הלינה הזמנית (EECIT) בפארו ותשעה בפורטו EECIT.