אחד המרכיבים המתווכחים ביותר ברפורמות הוא הכנסת "מרכזי השיבה" בחוף הים, שיאפשרו להעביר מבקשי מקלט שנדחו למדינות מחוץ לאי חוד האירופי בהמתנה לגירוש או עיבוד נוסף.

גורמים רשמיים באירופה אומרים כי הצעדים נועדו לחזק את בקרת הגבולות, להאיץ את החלטות המקלט וליצור מערכת הגירה מאוחדת יותר בין המדינות החברות.

הרפורמות באות לאחר שנים של לחץ פוליטי באירופה על הגירה לא סדירה, ביטחון גבולות והעומס הגובר המוטל על דיור, שירותים ציבוריים ומערכות מקלט במספר מדינות.

תומכי החבילה טוענים כי השינויים עשויים לסייע בהפחתת נתיבי ההגירה המסוכנים ולהחליש את רשתות ההברחות על ידי יצירת נהלים מהירים ומתואמים יותר.

המסגרת החדשה כוללת גם הצעות שמטרתן להאיץ גירושים של מבקשי מקלט לא מוצלחים ולהגדיל את הסכמי שיתוף הפעולה עם מדינות שאינן באיחוד האירופי.

עם זאת, ארגוני זכויות אדם וכמה קבוצות פוליטיות הביעו דאגה מהשימוש במרכזי החזרה בחו"ל, והזהירו כי האחריות לעיבוד מקלט עשויה לעבור יותר ויותר מעבר לגבולות אירופה.

מדיניות ההגירה הפכה לאחד הנושאים הרגישים ביותר מבחינה פוליטית בתוך האיחוד האירופי בשנים האחרונות, כאשר מספר ממשלות קוראות לצעדי אכיפה קשים יותר ולבקרות מחמירות יותר על הגעות.

למרות שהרפורמות קיבלו כעת אישור פוליטי, היישום יהיה תלוי בהסכמים בין המדינות החברות ובמשא ומתן עם מדינות שלישיות המוכנות להשתתף במערכת.