בחוות דעת שפורסמה היום, הקבוצה, המאגדת את כל הנציבים העליונים לשעבר להגירה ומומחים אחרים, מציעה לממשלה "פשרה בין נקודות המבט השונות העומדות על כף המאזניים, ולהגדיל את תקופת המגורים החוקית בפורטוגל מחמש לשש שנים לפני הגשת בקשה להתאזרחות".

החוק המוצע של הממשלה, שיצביע עליו בספטמבר, מציע להגדיל את חמש השנים הנוכחיות (נספרות מההגעה, לא היתר שהייה) לשבע שנים לאזרחים דוברי פורטוגזית ועשר שנים עבור אחרים.

עבור חברי קונצנזוס ההגירה, המארגן קולוקוויום בנושא באוניברסיטת ליסבון ביום שני, "גישה ללאום, מהסיבות הנכונות, מאפשרת יציבות וביטחון במדינת המגורים ותורמת להשקעה באינטגרציה והכללה ארוכת טווח."

לדברי מחברי חוות הדעת, "הבקשה לאזרחות פורטוגזית מניחה - ואינה מוותרת - כבוד מודע ומוחלט מצד המבקש לחוקת הרפובליקה הפורטוגזית, כמו גם לשלטון החוק והמוסכמות ומכשירים משפטיים מרכזיים אחרים שפורטוגל חותמת עליהם".

פש

רה מתוך הכרה בכך שהחברה הפורטוגזית מחולקת בנושא ההגירה, הקבוצה שואפת "לחפש פשרות ומגרש משותף בין העמדות הפוליטיות והמפלגתיות השונות הקיימות, בשאיפה לאיזון, השכל הישר, וכמובן, כבוד לעקרונות היסוד של חברה דמוקרטית, המובנית על כבוד לשלטון

החוק".

הגישה ללאום לא צריכה להיות, הם מזהירים, "כאופציה אינסטרומנטלית למטרות אחרות, כמו אלה הנובעות מחזקת דרכון ממדינת שנגן", אלא "צעד חשוב מאוד בתהליך האינטגרציה וההכללה של מהגרים רבים המעוניינים להשתלב בקהילה הפוליטית הלאומית".

לפיכך, "ידע מספיק בשפה הפורטוגזית ועקרונות האזרחיים והדו קיום הנובעים מהחוקה הפורטוגזית צריך להוות דרישות מחוזקות להענקת לאום באמצעות התאזרחות", טוענים המחברים.

"פורטוגל, כקהילה של אזרחים, צריכה לראות בחיוב שמישהו, שממלא את כל הדרישות החוקיות, רוצה להצטרף לקהילה זו, תוך לקיחת על עצמו את החובות והזכויות הנובעות מכך", טוענים המחברים, ומודים כי תוצאות הבחירות האחרונות תרמו ל"לחץ לבדיקה מגבילה של החוק הנוכחי", נכתב בטקסט.

עבור המחברים, הפרדת המועדים לאנשים דוברי פורטוגזית ולא פורטוגזית, כפי שנקבעה בהצעת הממשלה, "מפרה את עקרונות השוויון ואי-אפליה".

לצד הלאום, הכותבים דוגלים ב"ערבויות שיינתנו לאזרחים מהגרים שיש להם אלטרנטיבה בת קיימא להגשת בקשה לאזרחות אם הם רוצים להישאר בפורטוגל, כלומר באמצעות חידוש יעיל ומתאים של היתר השהייה שלהם".

לימוד שפה

החותמים תומכים בחיזוק מכון הרישומים והנוטריונים ו"הבטחת גישה ללימוד שפה פורטוגזית לכל המהגרים שאינם לוזופונים", "חיזוק החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי והסמכה"

.

יחד עם זאת, "יש להכניס מבחן לאומי לאנשים מעל גיל 18 כדי להדגים ידע בעקרונות אזרחיים ודו קיום הנובעים מחוקת הרפובליקה הפורטוגזית", בדומה למודלים דומים הקיימים בספרד ובבריטניה ("מבחן החיים בבריטניה").

המחברים קוראים גם לשקיפות מהמדינה למאבק בדיסאינפורמציה, עם פרסום שנתי של "דו"ח לאומי על תהליכי הענקת ורכישת אזרחות פורטוגזית, עם נתונים מפורקים לפי שיטת גישה, פרופיל סוציו-דמוגרפי וזמני תגובה לשירות."

באשר לאובדן הלאום לאזרחים שהתאזרחו לפני פחות מעשר שנים כסנקציה נוספת לאחר פשע, שהוצע על ידי הממשלה, כותבי הדו"ח טוענים כי יש לפקח על היוזמה על ידי בית המשפט החוקתי.

הגישה ללאום "היא נושא שאמור להיות ראוי להסכמה רחבה בחברה הפורטוגזית ולא להיות כלי נשק של לוחמה פוליטית או גורם להחמרת הקיטוב והשבר החברתי שאנו עדים להם בקרבנו", מסכמים המחברים.

קבוצה זו, שנוצרה באמצע יוני, כוללת ארבעה נציבים גבוהים לשעבר, מזכירת המדינה לשעבר קתרינה מרסלינו, החוקרים לוסינדה פונסקה וקטרינה רייס אוליביירה, ומנהיגי העמותה יוג'ניה קווארסמה, מנהלת האיגוד הקתולי הפורטוגלי להגירה ופולו מנדס, נשיא איגוד המהגרים של האיים האזוריים.